לקנות או לא לקנות?! (מתנת סופשנה לגגנות / מורות / סייעות / מדריכות)
האמת, מעצבנות אותי האמהות שמגיעות ביום האחרון ללימודים עמוסות שקיות קניות של ללין / בודישופ או סבון של פעם ומעניקות קבל עם ועדה לכל סייעת וגננת מהזוטרה ועד הבכירה חבילת שי בשווי עשרות שקלים.
ולמה הן מעצבנות?! כי אחרי שאספנו כל הכיתה / הגן 10 שקלים או יותר מכל ילד בגן /בכיתה (שלושה ילדים שלי כפול מספר הגננות, סייעות, רכזות, מדריכות בתנועה, בחוגים והילד/ה שעוברת דירה או טסה לשליחות) כדי לקנות מתנה כיתתית, זה נראה לי חנפנות מיותרת. ולא מטעמי קמצנות. את רוצה לתת משהו אישי מהילד לגננת - תני פרח, ציור של הילד מודבק על מגנט או משהו מאוד סמלי אחר שהכנתם לבד. המתנות המפונפנות האלה סתם מנקרות עיניים ולא חושבת שזה תורם במשהו למידת החיבה של הגננת לילד או לאמא שלו. (זה רק מביך ברוב המקרים).
ובכל זאת, לא כל סופשנה הוא סופשנה רגיל. לפעמים האירוע כן מצדיק נתינה יוצאת דופן. כך למשל בשנה שעברה סיימנו עם הגן הפרטי אחרי עשור כמעט רצוף של לקוחות מרוצים (3 ילדים עם הפוגות מינוריות באמצע), לפעמים מדובר במחנכת שליוותה את הכיתה במשך מספר שנים רצופות, גננת או מורה שעזרה לנו באופן מיוחד לעבור משבר או קושי מסויים וכו'. אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים להעניק משהו אישי, מעבר למתנת הועד הכיתתי.
1. הברירה הטבעית
עציצים הם בעיניי מתנה משמחת ביותר, אני תמיד שמחה לקבל אותם וגם להעניק אותם: אם מטפלים בהם נכון הם חיים לאורך זמן ומזכירים לנו, גם אחרי שנים ממי קיבלנו אותם.
(יש לי במרפסת עציצים שקיבלתי בירושה מסבתי שנפטרה לפני 6 שנים).
אז מה שותלים? תבלין או פרחים. עציצי הפרחים צבעוניים ומרשימים יותר ואילו צמחי התבלין "שימושיים" יותר ומעוררים בנו זכרונות עם כל כוס תה או צלחת סלט.
בשנה שעברה פשוט נגשנו למשתלה המקומית והצטיידנו בשתילי פרחים חינניים שבוגר הגן בחר בעצמו: פטוניות / בגוניות / אמנון ותמר (שתילים זולים שמגיעים בשישיות ועולים פחות מ-10 ש"ח).
אח"כ מצאנו באותה המשתלה עציצי חרס בינוניים, גם הם בפחות מ-10 ש"ח ליח'.
לגננת ה"ראשית" בחרנו עציץ גדול יותר ושתיל מתאים.
את השתילים והעציצים לקחנו לחוד (לא ביקשו לשתול במשתלה), בנוסף רכשנו שק אדמה קטן (העובדים במשתלה יודעים להמליץ על הגודל הרצוי) ויללא - לעבודה.
מדובר באחר צהריים אחד בלבד של זמן איכות יצירתי ומהנה, שווה כל רגע.
בבית צבענו את עציצי החרס בצבע בסיס - פעילות שילד בן 3 יכל לבצע כמעט בלי עזרה.
המתנו לייבוש ואז הדבקנו מפיות פרחוניות על גבי העציצים, את זה תמר ואני עשינו. ילד בן 3 יכל להתבונן ולהתפעל.
איך מדביקים מפיות?
- מכינים תערובת של דבק פלסטי ומים ביחס של חצי חצי ומערבבים היטב
- גוזרים מהמפית את הקישוט /העיטור הרצוי
- בעדינות רבה מפרידים את שכבות הנייר של המפית הגזורה שבידינו (בד"כ 3 שכבות)
- משאירים את השכבה הצבעונית העליונה וזורקים את השכבות הלבנות (לפח מיחזור נייר כמובן)
- ממקמים את קישוט המפית במקום המיועד על גבי העציץ
- בעדינו רבה, בעזרת מכחול רחב ורך מספיגים את המפית בתמיסת הדבק עד שהיא ספוגה לחלוטין וצמודה לעציץ
- ממתינים לייבוש
תקלות אפשריות והפתרונות:
בשלב 2 - אם הגזירה לא הולכת חלק והמפית נקרעת סימן שצריך לנקות את המספריים משאריות של דבק או צבע או להחליף לזוג מספריים חדש ואיכותי יותר
בשלב 6 - המפית לפעמים נקרעת במשיכת מכחול לא עדינה מספיק. המכחול צריך כמעט לא לגעת במפית. יש להקפיד "ללטף" עם המכול לכיוון אחד ולא לעשות תנועות של הלוך חזור.
כדאי תמיד לגזור כמה קישוטים "אקסטרה" למקרה של קיווצ'וץ' בלתי צפוי.
לאחר שהמפיות התייבשו ניתן לעטר אם רוצים בצבעים נוספים מסביב למפית.
לאחר מכן מגיע שלב השתילה, פעילות משמחת לכל המשפחה:
לאחר שהעציץ "שתול" מנקים בעזרת מטלית לחה את שאריות האדמה. ניתן לקשט בסרטים / נצנצים וקישוטים אחרים.
- אחרי ששכבת הצבע הראושנה התייבשה לחלוטין מדביקים פסים של מסקינגטייפ (מהסוג הבהיר מהנייר, שמתקלף בקלות בלי לקלף איתו את כל העולם) עם רווחים, לאורך או לרוחב העציץ ונותנים לילדים לצבוע בין הפסים בצבע שונה מצבע הבסיס. מקלפים בעדינות את המסקינגטייפ ומקבלים מראה מפוספס.
- אפשר להשאיר את הצבע החום של העציץ כבסיס ולפספס רק בצבע אחד כך נוצר שילוב מהמם של חום-תכלת, חום-פוקסיה וכו'.
- לצבוע צבע בסיס ולקשט בסרט סאטן רחב ויפה
- לקשט במדקות נחמדות
- למראה מנוקד אפשר להדביק דבקיות, לצבוע ואח"כ לקלף אותן
- אופציה נוספת למראה מנוקד: על צבע הבסיס לנקד בצבע נגדי באמצעות פקק של טוש או פקק שעם. (אדום ועליו נקודות לבנות יתנו מראה מגניב של עציץ-פטרייה).
- לתת לילדים לצייר מה שבא להם על העציץ ולקחת בחשבון יצירתיות מתפרצת בשלל תערובות גוונים ומשיכות מכחול.
2. הברירה הקולינרית
מימי ההולדת של חודש מאי יוני תמיד נשארים לנו עודפים של בצק סוכר צבעוני ושקיות זילוף מלאות בצבעי אבקת הקסם (ראו פוסט קודם)
בעזרת חותכנים פשוטים בוגר הגן קרץ צורות של פרחים ולבבות:
ועליהם אמא זילפה את שם הגננת ושיפדה על שיפוד:
לאחר שבצק הסוכר התקשה לחלוטין, שתלנו בשמחה את השיפוד בעציץ, לצד הפרחים:
עוד רעיונות למתנות סופשנה משמחות למורות וגם לתלמידים:
 |
| עוגיות מדליה על פי הספר של קרין גורן, מתנת סופשנה מתוקה גם למורה וגם לתלמידים |
 |
| עוגיות מדליה שאפיתי לתלמידי החוג כמתנת סופשנה |
- בספר של קרין גורן "אפייה זה משחק ילדים" יש מגוון רעיונות לאפייה יצירתית, אבל הרעיון הכי מקורי בעיני בהקשר הזה הוא העוגיות בצורת מדליה (עמ' 74). עוגיות סבתא פשוטות שקורצים בעזרת כוס (לא צריך אפילו חותכן), מחוררים באמצעות שיפוד ומשחילים על כל סרט שיש בבית. בעזרת סוכריות צבעוניות שנצמדות לעוגייה עם מעט שוקולד מומס כותבים את המספר 1 (יש הסבר מצולם בספר). מעניקים למורה או לגננת את המדליה המתוקה "המורה מספר 1" ודמעות ההתרגשות יזלגו מאליהן...
- באותו האופן ניתן לרכוש חותכן בצורת חמסה ולקשט עם הילדים
- בקוקיס, ניתן לרכוש מארז שקיות צלופן בגודל 10x20 ס"מ, בחנות האינטרנט הגודל הזה יכל להכיל עוגיית מדליה או חמסה מכובדת, או נשיקות קטנות (אפשר לקנות חבילה גדולה ולפצל לשקיות אישיות, באמת שלא חייבים להכין)
- בצירוף פתקית מעוצבת: חופשה מתוקה
- ואם כבר מתנות?
שני קבצים שישדרגו את המתנה תוצרת בית:
מה צריך?
מה עושים?
 |
| ברכת תודה מעוצבת, מצד אחד הילד מצייר ומצד שני אמא כותבת כמה מילים טובות |
 |
| תויות מעוצבות לשקית צלופן |
מה עושים?
- מדפיסים את הקובץ על נייר בריסטול (או על נייר רגיל שמדביקים על בריסטול בעזרת דבק סטיק)
- גוזרים את התויות ומקפלים כך:
- מכניסים את כמות הנשיקות, העוגיות או ההפתעות הרצוייה לתוך שקית הצלופן
- מקפלים את "עודף" השקית ומהדקים בעזרת שדכן את התוית לשקית כך:
3. הברירה המשעשעת
- גביע פופקורן עם ההקדשה "חופשה מהסרטים"
- כדור ים צבעוני מעוטר בהקדשה אישית "חופשה מהנה"
- אפשר לצרף לאותו כדור ים גם משקפי שמש מצחיקים של ההפתעות בשנקל, למתנה שמעלה חיוך "חופשה שכולה חיוכים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה